עומרי קורש, אמן ויוצר פרובוקטיבי, חושף אותנו לעולם האסקפיסטי שלו כפי שהוא מפרש אותו. בעזרת ציורי שמן, הוא מזמין אותנו לעולם הפנימי שלו. בממלכת המציאות האלטרנטיבית שקורש בונה יש מקום לכולם. לקורש אמירה בועטת וחדשנית. היצירה עוזרת לו לברוח מהמציאות החד גונית והמשעממת. הוא נמצא במקום שמצית בו את הדמיון, את היצרים ואת הרגשות.

קורש יוצר שפה ועולם שונה וייחודי. התערוכה מתמקדת בדיאלוג הפנימי של האמן בין אידאל למציאות, בין בריחה מהמציאות והמקום שהוא רוצה להיות בו, כמו גם ברצון לגרום לאנשים לחיות ב High, בעולם פנטסטי, מודרני, נקי ומלא. קורש כיוון את התערוכה שלו לחודש הגאווה. לשאלה - למה חשוב לך להציג בחודש הגאווה, הוא ענה: אני אמן הומו. חודש הגאווה מיועד אלי. התכנים של האמנות שלי באים מהעולם הזה. זו הזהות שלי. פה אני מרגיש בנוח וזה מייצג אותי. הומואים מבינים את צורת החשיבה שלי. הם רואים את הארכיטיפים שאני אוהב להשתמש בהם.

שלושה עיסוקים מרכזיים בולטים בציוריו של קורש: דמות האשה, הצבעוניות העשירה ודמויות פנטסטיות. מבט שני בעבודותיו מראה רבדים נוספים של רגעים אינטימיים הטומנים בחובם השתוקקות גדולה להיות במקום אחר. לחיות חיים אחרים. טכניקת העבודה שלו דומה לאמנות קלאסית. הוא מזמין מודלים לסטודיו, מצלם אותם ומצייר דיגיטלית את הציור. הוא מעתיק את הסקיצה לבד קנבס ומסיים אותו בשמן. הוא מרגיש כמו במאי שבונה בפינצטה סצנות במחזה.

קורש קבל השראה ממספר אמנים ביניהם  ג'ף קונס, וויל קוטון ומיקאל חוסר. את ההשראה לעבודותיו מקבל קורש מתחום עיסוקו ומעולם המשחקים. קורש הוא ארט דירקטור עם ניסיון של שנים בעיצוב גרפי ואמנות דו-ממדית. הוא עוסק בפיקוח על משחקים בין פלטפורמות מונעות אמנותיות, וככזה הוא אוהב לשחק. 

 

דמויות נשים בולטות בציוריו הצבעוניים של קורש. נשים מסמלות עבורו רכות, חכמה, ענין, יופי. הוא טוען שהוא משווה את עצמו לדמויות האלה כשזה נוגע לציורי נשים, "כך הייתי רוצה להיות". הוא מלביש את הנשים בבגדי אופנה מלאים בצבעוניות מופלאה, הוא חש צורך לסגנן אותן, להפוך אותן לעולם שהיה רוצה שיהיה שייך אליו, כפי שהוא רוצה להיות: עולם שנראה מדהים, יפה, שיש בו תכשיטים וכסף ולכל הדמויות יש אוכל. הוא מציג את הפרסונה עם הפוזה. הגברים מבחינתו הם סופר מיניים והוא רוצה אותם עירומים. אצלם הגוף עושה את זה והבגדים לא מעניינים.

 

קורש נולד עם פנים של בחורה ועם גוף של גבר. הוא אוהב להתגנדר ולהתלבש. מבנה הפנים שלו מרשה לו להתאפר בכבדות. זה פן מהאישיות שלו. בעבודות האמנות שלו הוא מייצר גברים ונשים בארכיטיפים שלהם או מערבב ביניהם ללא הבחנה. הגברים שלו כולם הומואים והם אובייקט מיני. הנשים אצלו מלאות עומק ועניין. ההפרדה בין המינים מבחינתו היא סמנטיקה בלבד והוא משתמש בה ככלי ויזואלי.

קורש הוא בוגר שנקר באמנות. הציג והשתתף במספר תערוכות ביניהן: במוזיאון היהודי בברלין, בפלאסט גאלרי בברלין, בטאיפיי. הציג ומכר בוויטרינה במוזיאון תל אביב. במלון 'דיאגליב', תל אביב ולאחרונה בתערוכה קבוצתית בניו יורק והציג תערוכת יחיד אצל אורלי דביר. הוא הוציא את ספרו הראשון, רומן מאויר בשם  "העיר השחורה של נוארבה". בימים אלה הוא עובד על הפיכת הספר לקומיקס וכותב שני ספרי המשך כקומיקס.

 

התערוכה מדגישה את כוחה של האמנות בחייו של קורש כאלמנט הישרדותי, כזה המעניק חיים.