מיגון לניגון, סיפור עם השראה
עולמנו מלא בסיפורים אישיים ובשבילים בהם אנו פוסעים. בילדותנו הובילו אותנו משביל לשביל ובבגרותנו בחרנו את
השביל להמשך הדרך. לא אחת אנחנו מוצאים את עצמנו "תקועים" עם סיפור או שביל שלא מתאים לנו לפסוע בו עוד ומתמודדים עם קושי לפעול.
הקמתי את "שבילי אופיר - חוויה והתחדשות דרך אמנות", מקום המהווה השראה ומאפשר התחדשות והזדמנות לשינוי
ולפריצת דרך.
ואיך כל זה קרה?
ביתי אופיר, שנולדה לי אחרי 3 בנים, נהרגה בטיול של אחרי צבא בדרום אמריקה בגיל 22. נכנסתי בעל כורחי למשפחת
השכול. פגשתי משפחות הרוסות ואנשים שלא יכלו להתמודד, שנשארו עם השבר והכאב האישי וויתרו על החיים. כשאובד
לך ילד, במקרה שלי ילדה, החושך משתלט לך על החיים, הלב נשבר ואתה חסר אונים, משותק. עולמי התנפץ. מאישה
דינמית ופעלתנית שקעתי עם הזמן בתוך עצמי.
ואז, שנייה לפני שהכל התרסק, בחרתי בחיים. יצאתי למסע שלי למציאת שביל של התחדשות. הייתי צריכה, לצד הכאב,
למצוא משמעות חדשה לחיי. מקריירה רבת פעלים בתחומי היזמות העסקית, הניהול והשיווק, עברתי לאמנות וליזמות חברתית. החיבור שלי לאופיר ואהבת האם התהוו לכוח מניע פעולה, חיבור וקשר במעגלי חיים של הרבה אנשים וקהילות.
אופיר עסקה כל חייה באמנויות והייתה לה נתינה ענקית לקהילה. פסעתי בשביל שאופיר סללה והתחלתי לקדם את החיבור שבין אמנות וקהילה. במצב הקשה והחשוך בו הייתי, קבלתי מאופיר מתנה שבזכותה התאפשר לי לראות את האור. וכך הצלחתי להפוך את הכאב הפרטי והחשוך שלי לאור מאיר לזולת ואת היגון האישי שלי לניגון.
במהלך המסע שלי חזרתי לספסל הלימודים. למדתי אמנות קהילתית בשנקר, עשיתי תואר שני בחברה ואמנויות והנחיית קבוצות תוך כדי הובלת פרויקטים קהילתיים על בסיס אמנות המעוררים התחדשות אישית וקולקטיבית. עבדתי עם אמנים פגועי נפש, עם נשים חולות ומחלימות מסרטן, עם קשישים בדיור מוגן ובמעון יום, עם ילדים ממשפחות קשות יום ביפו ועוד. במקביל התמחיתי באמנות הארט ג'ורנלינג, אמנות המאפשרת חיבור לעצמך, לסיפור שלך, לכוחות של תשוקה ושל יצירה ולעולם פנימי קסום.
הקמתי יחד עם יפתח בעלי את גלריית הרחוב על שם אופיר בשיתוף המרכז הקהילתי "חוף חפר" במרחב הציבורי של כפר ויתקין והרצנו אותה 5 שנים. זאת, מתוך רצון לתת במה לתושבים משכבות גיל שונות, לספר, להביע, להיזכר ולנהל דו-שיח אחד עם השני. הגלריה מאפשרת שוטטות באוויר הפתוח, בין העבודות המוצגות בה, ומגבירה את תחושת השייכות למקום ואת המודעות לסוגיות חברתיות וסביבתיות המעסיקות את כולנו. אחת לשלושה חודשים העלינו לגלריה תערוכה חדשה בנושאים חברתיים ו/או אקטואליים המדברים אל כולנו.
האמנות מחברת בין אנשים, נותנת תקווה ומשרה אופטימיות, עושר צבעוני ושמחת חיים.
בנוסף, אני עוסקת בהנחיית קבוצות בגישה הנרטיבית בשילוב היומן הוויזואלי ויוצרת ביומני אמנות. אני עובדת
בעיקר עם קבוצות קטנות וגם עם קבוצות ייעודיות בארגונים ובעמותות. כל משתתפת בסדנה מבטאת את הסיפור
שלה בתמונות, בדימויים, בצבע, בצורה, בקו ובמילים, מפגש המאפשר לנו להתחבר לכוחות של תשוקה ושמחה
פנימית, להתבונן בסיפור שלנו, לבחון אותו, ולקבל תובנות לגבי דברים שקורים בחיינו. הנרטיב מעניק משמעות
לאירועים אותם אנחנו מספרים לעצמנו.
במהלך שנים אלה למדתי שלצד הכאב והחושך שעוטפים אותנו אפשר למלא את חיינו באור אם נמצא את שביל ההתחדשות.
אני מצאתי את השביל המאפשר לי, לצד הכאב והגעגוע להמשיך באהבה את חיי. את זה אני מעבירה לאחרים.
