המדיום של מריה ארנדט הוא רקמות ואפליקציות מבד – קונסטרוקציות טקסטיל במהותן – כאילו "נסחפו בחיים" על ידי הוויזואלי.

התערוכה עוסקת בחוויית ההגירה והזרות שמלווה את העולם. היא חלק מסדרת יצירות של ארנדט בשם Inside Out"" העוסקת במימוש של הלא מודע הקולקטיבי באמצעות שפה אמנותית המבוססת על תמונות סטילס מסרטים של שנות ה 50-60 של המאה הקודמת.

האוטופיות הסובייטיות המוצגות בהן הן סוג של בריחה מהמציאות. אנשים רבים ברוסיה ובמדינות חבר העמים חשו נוסטלגיה לתקופה הסובייטית וחיו בעיקר בעבר. כל זה התנגש במציאות והפך לאירועים טרגיים שגרמו למשבר הומניטרי וכלכלי ולמיליוני פליטים. ולמרבה הצער, התרבות הסובייטית הפכה לכלי תעמולה רב עוצמה ולקחה חלק לא קטן במצב הנוכחי. קשה להכיל ולהבין את התחושות הקשות של מי שנאלץ לעזוב את ביתו, מי שנאלץ לעזוב משפחה וחברים ולמצוא מקלט במקום זר שמנהגי המקום, שפתו, ואפילו האקלים שלו נותרים זרים עבורו